*פרשת
תרומה*:
פרשת השבוע, פרשת תרומה, עוסקת בהוראות שה'
נותן למשה לבניית המשכן. יתר הפרשות עד סוף ספר שמות יעסקו בבניין המשכן, על כל
הפרטים הטכניים המדוקדקים הכרוכים בכך. מפליא הדבר שהתורה, שבה כל מילה, כל אות וכל
תג מדודים ומחושבים, מקדישה "שטח נדל"ן" כה נרחב לעיסוק בפרטים טכניים.
אין זאת, אלא כי טמון פה סוד עמוק.
הרמב"ן (ר' משה בן נחמן) אומר כי המשכן
הוא המשכו של מעמד הר סיני: ה' נועד עם משה בהר סיני, ומעתה ימשיך להיוועד עמו
במשכן; הענן כיסה את הר סיני, ולאחר מכן כיסה את המשכן; האש במעמד הר סיני מסומלת
בצבע האש (הזהב) של הכרובים במשכן, ועוד. כפי שההתגלות במעמד הר סיני היתה חיבור
בין המציאות הרוחנית לבין המציאות הגשמית, כך המשכן מסמל את החיבור הזה בהמשך דרכם
של ב"י במדבר.
אפשר לומר שגם האדם הוא משכן, המחבר בין
מציאות רוחנית (הנשמה) למציאות הגשמית (הגוף). "וְעָ֥שׂוּ לִ֖י
מִקְדָּ֑שׁ וְשָׁכַנְתִּ֖י בְּתוֹכָֽם". היינו מצפים שהפסוק יאמר "ועשו לי משכן, ושכנתי
בתוכו", אך מקום שכינת ה' היא "בתוכם". כלומר: בני האדם עשויים
להוות משכן שבתוכו יכול ה' לשכון. המסר פה ברור – ה', שהוא המציאות הרוחנית
המוחלטת, לא צריך בית גשמי לשכון בתוכו. "מֵאֵ֤ת
כׇּל־אִישׁ֙ אֲשֶׁ֣ר יִדְּבֶ֣נּוּ לִבּ֔וֹ תִּקְח֖וּ אֶת־תְּרוּמָתִֽי". כשבני ישראל יביאו מנדבת לבם את כספם, זהבם
ואבניהם היקרות כדי לבנות "בית התוועדות" עם ה', הם עצמם יהפכו להיות
מעין משכן, וה' ישכון *בתוכם*. שכינת ה' בתוכנו תיתכן רק באמצעות נתינה, ולא נתינה
מן הסוג המאולץ והכפוי, אלא נתינה של המובחר ביותר מנדבת הלב, מרצון טוב הנובע
מעומק הלב. עם ישראל מצטיין במידת החסד והנתינה, ובמדינת ישראל יש גמ"חים
ועמותות-חסד לאלפים ולרבבות. ככל שנתמיד ונרבה בעשיה התנדבותית בונה וחיובית, כך
נהפוך להיות אנו-עצמנו, כיחידים וכעם, משכן לשכינת ה'.
שבת שלום 🌷