כשאני לא כותבת פה, אתם יכולים לעקוב אחריי בעמודי הפייסבוק המוקדשים ליהדות. פעם פרסמתי פה את הקישור. יש עכשיו עמודים כאלה גם באיטלקית ובצרפתית, חוץ מאנגלית ויפנית.
את דבר-התורה הזה אני מפרסמת בקבוצות וואטסאפ שונות. שבוע טוב...
פרשת תצווה היא הפרשה היחידה בתורה שבה אינו מופיע שמו של משה רבנו מאז הופעתו על במת ההיסטוריה. חז"ל אומרים, כי חסרון שמו של מושיען של ישראל בפרשה זו הגיע בעקבות דרישתו מהקב"ה לסלוח לעם ישראל לאחר חטא העגל: "וְעַתָּה, אִם-תִּשָּׂא חַטָּאתָם; וְאִם-אַיִן, מְחֵנִי נָא, מִסִּפְרְךָ אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ". חכמינו מציינים זאת כדוגמה לכוחו העצום של הדיבור האנושי, ולכוחה של מילה – שברגע שנאמרה, גם אם רק על תנאי (שבסוף לא התקיים) - מותירה חותם בעולם. הקב"ה אכן סלח לעם ישראל, אך מילותיו של משה, "מחני נא מספרך...", עדיין מהדהדות אלפי שנים לאחר מכן ומוצאות את ביטויין גם בפרשה זו.
בגמרא מופיע הביטוי "ברית כרותה לשפתיים" – שמשמעו, שמרגע שמילה יוצאת מן הפה, היא משפיעה על המציאות, ולכן חז"ל מצדדים בנו להימנע מדיבור שלילי, כדי לא ליצור מציאות שלילית. הרב קוק כותב בספרו "אגרות הקודש" (פרק ל"ח), שככל שהאדם דבק בקב"ה ומקיים את מצוותיו באהבה ובשמחה, כך הוא מזדכך יותר, וכך למילה שלו יש יותר משקל, והרושם שהיא יוצרת במציאות גדול יותר, "וְתִגְזַר-אֹמֶר, וְיָקָם לָךְ" (איוב כ"ב, כ"ח), או בפירוש חז"ל על פסוק זה, "צדיק גוזר, והקב"ה מקיים".
ישנו סיפור ידוע על בית העלמין סגולה, שהיה הראשון בפתח תקווה (הוקם בשנת תרמ"ט, 1888). כשהוקם, התלוצצו אנשי המושבה אלה עם אלה ותהו בקול, "נו, מי יהיה הראשון בבית הקברות הזה?". אחד מן הנוכחים אמר בצחוק, "לא הייתי מתנגד". כעבור עשרה ימים הוא נפטר. על מצבתו נכתב דבר המעשה, כדי להעביר לציבור את המסר אודות כוחו של דיבור: "הנפטר הראשון בבית הקברות הזה... הישיש ר' ניסן ליב בן חיים גמזו ז"ל... התבטא עשרה ימים לפני פטירתו, בהיותו בריא ושלם, ואמר שהוא לא היה מתנגד להיות הראשון בבית הקברות הזה, ונפטר לבית עולמו ביום י"ט בתשרי תרמ"ט". מצמרר.
אותו העקרון עובד גם להיפך: כל תפילותינו במשך אלפיים שנות גלות לשוב לארצנו ולירושלים, נושאות פרי ואנו רואים את תוצאותיהן היום במציאות. ארצנו השוממה הפכה לגן פורח וקולטת עולים חדשים למדינתנו הריבונית שנות דור לאחר שהתחלנו להתפלל על כך.
שנזכה לבחור את מילותינו בקפידה, לנצור לשוננו מרע, ולהרבות טוב בעולם הן במעשה והן בדיבור.
No comments:
Post a Comment