*פרשת
ויקהל-פקודי*:
פרשות-סמוכות אלה מסיימות את ספר שמות,
וממשיכות לעסוק במלאכת המשכן. ה' ממנה את בצלאל בן-חור משבט יהודה (שבט המלוכה) ואת
אהליאב בן אחיסמך משבט דן (בן בלהה, שפחת רחל) לנצח על מלאכת המשכן, ובכך מרמז
שלכל שכבות העם יש חלק משמעותי בבניית המשכן.
כמו בפרשה הקודמת, כי תשא, כך גם בפרשת
השבוע, מוזכר הציווי לשמור את השבת באמצע הפירוט על מלאכת המשכן. אברהם יהושע השל
אומר שהשבת היא *מקדש בזמן*, בעוד שהמשכן הוא *מקדש במרחב*. קדושת הזמן עולה על
קדושת המרחב. חז"ל אומרים שאזכור זה של השבת באמצע פרטי מלאכת המשכן נועד
להבהיר שעם כל חשיבותה של בניית המשכן, אסור לעסוק בה בשבת. מכאן אנו למדים ש-39
המלאכות הכרוכות בבניית המשכן (תופר, בורר, זורע, קוצר וכו') הן המלאכות האסורות
בשבת והן המגדירות את גדרי האסור והמותר בשבת. מעניין שגם ברמת הרמז, המילה "מלאכה"
מופיעה 39 פעמים בתורה, כמו לרמז על כך שאיסורי שבת כוללים את ל"ט מלאכות
המשכן.
"עבודה" אינה אסורה בשבת, אך
"מלאכה" כן. עבודה (מלשון ע.ב.ד) כמו הזזת שולחנות, הרמת משאות וכו', אמנם
אינה ברוח השבת, אבל מותרת. מלאכה (מלשון מ.ל.ך) כרוכה בפעולה יצירתית, בלקיחת חפץ
או עצם וביצוע שינוי יצירתי עליו (כמו בתפירה, זריעה, בישול, הבערת אש וכדו'). הפעם
הראשונה שהמילה "מלאכה" מופיעה בתורה היא בתחילת ספר בראשית, בסיפור
הבריאה: ה' ביצע מלאכתו במשך שישה ימים ושבת ביום השביעי. בניית המשכן משולה
לבריאת העולם, וכשם שכל הפרטים בבריאה מתואמים בצורה מתוחכמת להפליא, כך גם במשכן
יש חשיבות לכל פרט ופרט ולדיוק שבדברים, ועל כן הפירוט והמקום הרב שמקדישה התורה
לעניין זה. הרב פרופ' יונתן זקס אומר שהמשכן מהווה תזכורת מוחשית לשכינתו של ה'
במחנה ישראל, וזה לכשלעצמו מהווה מטאפורה לנוכחותו של ה' ביקום כולו. שנזכה לחוות
את העולם כך תמיד. חזק חזק ונתחזק!
שבת שלום 🌷
No comments:
Post a Comment