*פרשת כי תשא:*
פרשת השבוע מגיעה בימים טרופים של שסע וקרע בעמנו מבפנים, והתקפות טרור עלינו מבחוץ, ומזכירה לנו עד כמה חשובה האחדות
בעם, לפני הכל. הפרשה מציגה את ההוראות שנותן ה' למשה לעשיית כלי המשכן, ובכלל זה
מזבח הקטורת. ניתנות הוראות מדוייקות כיצד להכין את הקטורת ומפורטים הסימנים
האמורים להיכלל בתוכה. מבין כל הסימנים הללו, ישנו סימן אחד, החלבנה, שעליו אומר
התלמוד *"החלבנה, ריחה רע"*. על כך אומר רש"י: "וחלבנה – בושם
שריחו רע... ומנאה (ומנה אותה) הכתוב בין סממני הקטורת, ללמדנו שלא יקל בעינינו
לצרף עימנו באגודת תעניותינו ותפילותינו את פושעי ישראל, שיהיו נמנין עמנו". שורש
המילה קטורת הוא קט"ר. שורש זה חולק שתיים מתוך שלוש אותיות עם השורש קש"ר.
אמר האבן-עזרא שכל זוג שורשים שחולקים ביניהם שתי אותיות זהות, יש ביניהם קשר
סמנטי, קשר של משמעות. הקטורת, מטרתה קישור עולם החומר עם עולם הרוח, וקישור עם-ישראל
עם הקב"ה. כלומר, כשם שהקטורת לא תהיה שלמה וכשרה ללא החלבנה, כך עבודת ישראל
את ה' וקשרם אליו לא יהיו שלמים ללא כל חלקי העם, כולל הנידחים והרחוקים ביותר.
רעיון דומה מובע בפרשה זו גם באמצעות מחצית השקל: "כֹּל הָעֹבֵר עַל-הַפְּקֻדִים, מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה, וָמָעְלָה - יִתֵּן תְּרוּמַת ה'. הֶעָשִׁיר לֹא-יַרְבֶּה, וְהַדַּל לֹא יַמְעִיט מִמַּחֲצִית הַשָּׁקֶל - לָתֵת אֶת-תְּרוּמַת ה', לְכַפֵּר עַל-נַפְשֹׁתֵיכֶם." המלבי"ם אומר על עניין זה: "כי כל עוד שהעם מתאחדים והם כלם כאיש אחד, זכות הרבים גדול מאד, אבל כשמונים אותם - שאז מפרידים כל איש בפני עצמו ויחופשו מעשיהם, ואז ישלוט בהם נגף, ולתקן זה, ציווה שכל אחד ייתן מחצית השקל, שזה מורה על אגודתם, שכל יחיד והוא רק מחצית ולא דבר שלם, וצריך שיצטרף אחר עמו, עד יעשה כדבר שלם...". כלומר: אף אחד מאתנו, כיחידים, אינו מושלם. לכולנו יש חסרונות. אך אם אנו מאוגדים, אנו משלימים ומפצים אלה על חסרונותיהם של אלה, ושום נגף או דבר רע לא יכול לשלוט בנו.
מי ייתן...
שבת שלום 🌷
No comments:
Post a Comment